סימן נט – הלכות ברכות ק’ש

יט העומד באמצע קריאת שמע וברכותיה וראה את חבירו עובר על איזה איסור, מותר לרמוז לו לאפרושי מאיסורא, ואפילו להפסיק, דלא גרע מפוסק מפני היראה ומפני הכבוד, דכבוד שמים עדיף. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הלכות פסד’ז, סי’ נט הערה יט’ עמו’ תפב. שאר’י ח’ב עמו’ קלט

כ יש מי שאומר שהמברך ברכה שאינה צריכה באמצע קריאת שמע וברכותיה, רשאי להפסיק ולומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כדי לתקן קצת איסור ברכה לבטלה שבירך. ויש מי שפקפק בזה קצת, שאחר שסוף סוף הזכיר שם ה’ בדרך שבח וברכה, אמירת ברוך שם וגו’ אינה מועילה כל כך, דמה לי אם שיבח את ה’ בברכתו, מה לי אם מוסיף שבח באמירת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, הלכות פסד’ז, סי’ נט הערה כ’ עמו’ תפב. שאר’י ח’ב עמו’ קלט

כא השומע קדיש באמצע קריאת שמע וברכותיה, יענה ‘אמן, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך’, ולא יותר, כי מה שאנו נוהגים לענות יהא שמיה רבה מברך עד דאמירן בעלמא, אינו מתורת חיוב, אלא מנהג, על פי הקבלה, ורוב ככל הראשונים כתבו שיש חיוב לענות עד תיבת ‘עלמיא’, או לכל היותר עד תיבת ‘יתברך’, ולא יותר. [וכן מנהג האשכנזים לענות עד עלמיא או עד יתברך]. ולכן כשנמצא בקריאת שמע וברכותיה שאסור להפסיק בהם שלא לצורך גמור, אין לענות כמנהגינו תמיד עד דאמירן בעלמא, אלא יענה כאמור, עד עלמיא או עד יתברך. [ילקו’י, תשס’ד, סי’ נט הערה כא עמוד תפג. שאר’י ח’ב עמו’ קלט

כב ומכל מקום בבין הפרקים יכול להפסיק עד דאמירן בעלמא, וידוע שבין הפרקים היינו בין יוצר המאורות לאהבת עולם, ובין הבוחר בעמו ישראל באהבה לשמע ישראל, ובין ובשעריך לוהיה אם שמוע, ובין כימי השמים על הארץ לויאמר. [ילקו’י, שם הערה כב, עמוד תפו. שאר’י ח’ב עמו’ קמ

כג השומע קדושה באמצע קריאת שמע, מפסיק ועונה עם הצבור אפילו באמצע פסוק, וכן באמצע ברכות קריאת שמע, אבל אינו אומר את הנוסח ‘נקדישך ונעריצך’ וכו’, וכן לא יאמר ‘לעומתם משבחים ואומרים’, אלא עונה קדוש קדוש וכו’, וברוך כבוד ה’ ממקומו, בלבד. אבל כל השאר אינם מהקדושה עצמה, שאינם אלא כדברי הקדמה לקדושה. וגם פסוק ימלוך לא יענה, כי לדעת רבים מהאחרונים אין פסוק זה מכלל הקדושה. ולכן שב ואל תעשה עדיף. [ילקו’י, תשס’ד, סי’ נט הערה כג, עמוד תפו. שאר’י ח’ב עמו’ קמ

כד אין לענות אמן דברכות באמצע קריאת שמע וברכותיה. ומנהג הספרדים ועדות המזרח כדעת מרן הבית יוסף וסיעתו, שאפילו בבין הפרקים אינם עונים אמן אף של אותה ברכה, כגון אם הקדים את השליח צבור וסיים ‘ברוך אתה ה’ יוצר המאורות’, והמתין קצת ואחר כך סיים השליח צבור ברכה זו, לא יענה אחריו אמן, והוא הדין לשאר ברכות קריאת שמע. וכן בערבית לא יענה אמן אחר ‘ברוך אתה ה’ מעריב ערבים’ שאומר השליח צבור, אפילו אם הקדים את השליח צבור ומסיים הברכה לפניו. וכן הדין בשאר ברכות קריאת שמע של ערבית. ומכל מקום טוב לסיים הברכות של קריאת שמע עם השליח צבור, כדי שלא יכניס עצמו למחלוקת הפוסקים שיש בדבר. [ילקו’י, תשס’ד, סי’ נט הערה כד, עמוד תפז. שאר’י ח’ב עמוד קמא, וקכז