הלכות ברכת המזון

סימן קפח – דין הטועה בברכת המזון

א אחר שחתם בונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו, מפני שהיא סיום הברכות של תורה, שברכת הטוב והמטיב אינה מדאורייתא. ויאמר אמן זה בלחש, שלא יבואו לזלזל בברכה רביעית. [ויש מאחינו האשכנזים שאין מקפידים לענות אמן זו בלחישה  [ילקו »י שם עמו’ שלו

ב בנוסח ברכת המזון בבית האבל יש לחתום:  »מנחם ציון בבנין ירושלים », אך החותם מנחם אבלים בבנין ירושלים, כפי נוסח הסידורים, אין למחות בידו. [ילקו »י ברכות עמו’ שלו. ועיין בברכות מט. דאין חותמים בשתים. ובב »י יו »ד סי’ שעט כתב בשם הכל בו שחותם מנחם ציון בבנין ירושלים

ג בשבת כשסועד עם אחרים, אף על פי שמברכים ברכת המזון בלחש, לא יחתום כדרך שחותם בחול, שאין להראות אבלות בפרהסיא בשבת. [ילקוט יוסף דיני ברהמ »ז וברכות עמו’ שלו

ד בשבת אומר בברכה שלישית  »רצה והחליצנו ». ובימים טובים, ובראשי חודשים, ובחולו של מועד, אומר  »יעלה ויבא », ואם חל אחד מהם בשבת אומר קודם רצה והחליצנו ואחר כך יעלה ויבא. ואם התחיל יעלה ויבא ונזכר שלא אמר רצה והחליצנו, יסיים יעלה ויבא, ואחר כך יאמר רצה והחליצנו. ואם נזכר באמצע יעלה ויבא סמוך להזכרת מעין המאורע, טוב שיאמר: את יום השבת הזה, ואם יום חג פלוני הזה. או: ואת יום ראש החודש הזה, שנמצא שהזכיר שבת התדירה קודם אלה שאינם תדירים. ותו לא מידי. [שם עמ’ שלז, ועמ’ תשכג. שאר »י ג’ עמ’ שלז

ה כשחל יום טוב בשבת, ואמר יעלה ויבא אבל שכח לומר רצה והחליצנו, וכשחזר לברך ברכת המזון אמר רצה והחליצנו ושכח לומר יעלה ויבא, יש אומרים דאף בליל פסח וליל סוכות אינו חוזר. ויש חולקים וסוברים שצריך לחזור ולומר ברכת המזון כתיקנה. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד שלט. ולהמבואר בהליכות עולם ח »ג עמ’ פא לכאורה גם בנ »ד צריך לחזור

ו טעה ולא אמר רצה והחליצנו בשבת בברכת המזון של סעודה ראשונה ושניה, אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה’ כדי לחתום בונה ירושלים, יאמר  »למדני חוקיך », ויחזור לומר רצה והחליצנו. ואם חתם בונה ירושלים, יאמר שם ברכת ברוך שנתן שבתות למנוחה בשם ומלכות. ואם התחיל בברכה רביעית, ונזכר מיד כשאמר  »ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם », אינו צריך לחזור, אלא ימשיך:  »אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך אתה ה’ מקדש השבת ». ואם אינו יודע בעל פה נוסח ברכה זו, ואינה כתובה בסידור שלפניו, יחזור לתחלת ברכת רחם, ויאמר רצה והחליצנו. ואם התחיל בברכה רביעית ואמר  »לעד האל וכו »’ ונזכר שלא אמר רצה והחליצנו, אפילו אמר רק תיבה אחת, חוזר לראש ברכת המזון. [ילקו »י ברכות עמ’ שמ. הליכות עולם חלק ב’ עמוד עו-עז

ז המסתפק אם אמר רצה והחליצנו בשבת בברכת המזון בליל שבת או ביום שבת בבוקר, אינו חוזר לברך ברכת המזון. אולם אם קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב נכנס לבית הספק אם הזכיר רצה והחליצנו או לא, יאמר שם ברכת אשר נתן שבתות למנוחה וכו’ בשם ומלכות. [ילקו »י ח »ג דיני ברכות עמ’ שמד, ועמ’ תשכ. שו »ת יביע אומר חלק ז’, שארית יוסף ח »ג עמוד שיג

ח מי שאינו יודע נוסח רצה והחליצנו בעל פה, ואין שם מי שיזכיר לו הנוסח, או סידור תפלה, אף על פי כן אין לו להמנע מלברך ברכת המזון, מאחר שהוא מחוייב בברכת המזון מדאורייתא, והזכרת מעין המאורע בברכת המזון היא מדרבנן. ויש ללמדו להזכיר לכל הפחות  »רצה והחליצנו ביום השבת הזה » ולהמשיך ברכת בונה ירושלים. [ילקו »י ברכות עמוד שמז בהערה

ט טעה ולא אמר יעלה ויבא בראשי חודשים, אינו חוזר. בין ביום ובין בלילה. ואם נזכר קודם שהתחיל בברכת הטוב והמטיב, אומר שם בלי שם ומלכות  »ברוך שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון ». והשוכח לומר יעלה ויבא בברכת המזון בראש חודש, יכול לאומרו בהרחמן. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד שמז

י טעה ולא אמר יעלה ויבא בברכת המזון בימים טובים, אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה’, קודם שיאמר בונה ירושלים, יאמר  »למדני חוקיך », ויחזור ויאמר יעלה ויבא. ואם נזכר לאחר שסיים בונה ירושלים, יאמר  »בשם ומלכות »: ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה, את יום חג פלוני הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה’ מקדש ישראל והזמנים. ואם התחיל בברכה רביעית, אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם קודם שהתחיל לעד האל אבינו וכו’, ימשיך אשר נתן ימים טובים וכו’, ואם נזכר שלא אמר יעלה ויבא אחר שכבר אמר תיבת לעד, בלילה הראשון של פסח ובלילה הראשון של סוכות חוזר לראש ברכת המזון, ובשאר סעודות ימים טובים אינו חוזר. [ילקו »י ח »ג על הלכות ברכת המזון וברכות, עמוד שמח, ועמוד תשכא. שארית יוסף חלק ג’ עמוד שיד. הליכות עולם חלק ב’ עמוד פ‘

יא אשה ששכחה לומר יעלה ויבא בימים טובים, דינה כדין האיש, שאינה חוזרת, מלבד בליל פסח שצריכה לחזור. אבל בליל סוכות אינה חוזרת, שהרי אינה חייבת בישיבה בסוכה, ויש אומרים שהחיוב להזכיר חג בברכת המזון הוא מדין חיוב הישיבה בסוכה. [ילקו »י שם עמו’ שנה