Ce cours est dédié à la mémoire de Bernard Hanoun Rephael Ben Zbida GUEDJ צזק״ל
הלכות תפילה
סימן קיד – הלכות הזכרת טל ומטר
א מתחילים לומר »משיב הרוח ומוריד הגשם » בתפלת מוסף של יום טוב האחרון של חג [שמחת תורה], ופוסקים בתפלת מוסף של יום טוב הראשון של פסח. ואסור ליחיד להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם, עד שיכריז השליח צבור תחלה. לפיכך אם היה חולה או אנוס לא יקדים תפלתו לתפלת הצבור, לפי שאסור להזכיר עד שיאמר השליח צבור. אבל אם יודע שכבר הכריז השליח צבור, אף על פי שהוא לא שמע מזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם. [שארית יוסף חלק ג עמוד צה. ילקוט יוסף מהדורת תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קיד הערה א
ב בימות הגשמים אם לא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אלא המשיך לומר מוריד הטל, אם נזכר באמצע הברכה, טוב שיחזור לומר מוריד הגשם וימשיך משם והלאה, ואם אמר ברוך אתה ה’ מחיה המתים, ימשיך אתה קדוש וכו’, ולא יפסיק לומר »משיב הרוח ומוריד הגשם » בין ברכה לברכה. ואם הזכיר שם ה’ אינו רשאי לומר למדני חוקיך ולחזור מאתה גבור, אלא יסיים מחיה המתים, וימשיך כסדר. וכל שהזכיר שם ה’ שוב אינו חוזר. וכל זה לפי מנהגינו שאנו רגילים לומר מוריד הטל בכל ימות הקיץ, וממילא אם בחורף לא הזכיר גשם, בודאי שאמר מוריד הטל כהרגלו, לפיכך אינו צריך לחזור. אבל להנוהגים שלא לומר טל בימות הקיץ, אלא »רב להושיע מכלכל חיים בחסד », ואמר כן בימות הגשמים, והשמיט »משיב הרוח ומוריד הגשם », אם נזכר באמצע הברכה חוזר להזכיר גשם, ואם אמר ברוך אתה ה’, שבסוף הברכה, יסיים »למדני חוקיך » ויחזור להזכיר גשם. ואם חתם מחיה המתים, יאמר שם בין ברכה לברכה משיב הרוח ומוריד הגשם, ואם התחיל בברכת אתה קדוש, אפילו לא אמר אלא תיבה אחת חוזר לראש התפלה. [שארית יוסף חלק ג עמוד צה. ילקוט יוסף מהדורת תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קיד הערה ב
ג שליח צבור ששכח להזכיר בימות הגשמים »מוריד הגשם », וגם לא אמר מוריד הטל, והתחיל לומר נקדישך, דינו כאילו התחיל ברכת אתה קדוש, שהקדושה היא תחלת ברכת אתה קדוש, וצריך לחזור לראש התפלה. [ילקוט יוסף מהדורת תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קיד הערה ג
ד החל מתפלת מוסף של יום טוב ראשון של פסח, מפסיקים לומר »משיב הרוח ומוריד הגשם », ואומרים במקום זה »מוריד הטל ». ואם טעה בימות החמה והזכיר »מוריד הגשם », אם נזכר באמצע הברכה חוזר לראש הברכה, ומתחיל אתה גבור לעולם ה’ וכו’, ואם התחיל מ »רב להושיע מוריד הטל », גם כן יצא. ואם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה’ קודם שסיים »מחיה המתים », יאמר »למדני חקיך » שיראה כאומר פסוק בלבד, ויחזור לאתה גבור. ואם לא נזכר עד שסיים »מחיה המתים », אף על פי שלא התחיל »אתה קדוש », חוזר לראש התפלה. ואפילו במקום שצריכים לגשמים בימות החמה, אם הזכיר »מוריד הגשם » מחזירים אותו. [שאר »י ח »ג עמ’ צה. ילקו »י שם, תפלה ב, סימן קיד הערה ד
ה אם טעה בימות הקיץ ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם, מחזירין אותו, וחוזר לראש הברכה. ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפלה. ויש אומרים שאפילו אם לא התחיל בברכה שאחריה חוזר לראש. ויש אומרים שזה דוקא אם התחיל בברכה שאחריה, אבל אם לא התחיל בברכה שאחריה, הוי כמו שעומד עדיין באותה ברכה, וחוזר לראש הברכה, ולא לראש התפלה. וכתבו במאמר מרדכי ובביאור הלכה, דלדינא אחר שסיים הברכה אפילו לא התחיל עדיין ברכה שאחריה חוזר לראש התפלה. [ילקוט יוסף מהדורת תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קיד הערה ה, עמו’ נא
ו אם טעה בימות הקיץ ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם, ומיד תוך כדי דיבור תיקן ואמר מוריד הטל, יש מי שכתב, שאין זה מועיל לתקן את מה שקילקל, דאחר שאמר דבר שהוא סימן קללה בקיץ, לא מהני מה שתיקן בתוך כדי דיבור לומר מוריד הטל, אלא צריך לחזור לאתה גבור ולומר כסדר מוריד הטל. ואם חתם מחיה המתים, צריך לחזור לראש התפלה. ויש חולקים ואומרים דגם כאן מהני תיקון בתוך כדי דיבור. [ילקוט יוסף מהדורת תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קיד הערה ו, עמוד נא
ז מנהגינו לומר בקול רם בתוך שלשים יום לסוכות »משיב הרוח ומוריד הגשם », כדי להזכיר לצבור לומר כן. וכן בראש חודש ובחול המועד מנהגינו לומר באמצע הלחש בקול רם תיבות »יעלה ויבא » שמזכיר בתפלה. [שאר »י ח »ג עמ’ צו. ילקו »י מהדורת תשס »ד, תפלה כרך ב, סי’ קיד הערה ז, עמוד נד