Ce cours est dédié à la mémoire de Bernard Hanoun Rephael Ben Zbida GUEDJ צזק״ל
הלכות תפילה
סימן קכ – שראוי לומר רצה בכל תפלה
א אומרים רצה בכל התפלות, ודלא כאותם שנוהגים שלא לאומרו במנחה. [דהיינו שמתחילים מ »ואשי ישראל ותפלתם », ואין אומרים רצה]. וכן המנהג. ותפלה זו נסמכת על הפסוק (במדבר י, י): »וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם, והיו לכם לזכרון לפני אלוהיכם ». וכיון שאין לנו בימינו את החצוצרות שיעלו את זכרונינו לפני ה’, אנו מקוים שתפילתינו תשיג זאת. ומתפללים שזכרונינו וזכרון האבות כאילו יפרוץ בכוח דרך כל הח’ רקיעים כדי להגיע למעלה אל מחיצת ה’ ולפייס אותו, שהרי בגלל חטאינו נתרחק מאתנו. ולכן יש לכוין לבקש מהשי »ת שתקובל תפלתינו במקום עבודת הקרבנות, ושתחזור עטרה ליושנה. ואיתא במדרש שוחר טוב: כל אותן אלפים שנפלו בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש. [ילקוט יוסף מהדורת תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קכ הערה א, עמוד קכ
ב מי שטעה במנחה ולא אמר נוסח רצה, אלא התחיל ואשי ישראל וכו’, יש אומרים שצריך לחזור, דהוי בכלל משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות. ויש חולקים ואומרים שאין צריך לחזור. ועל כל פנים אם סיים תפלתו, יחזור להתפלל בתנאי של נדבה. [ילקו »י שם תפלה כרך ב, סי’ קכ הערה ב, עמו’ קכב
סימן קכא – דיני מודים
א שוחין במודים, ובברכת הטוב שמך ולך נאה להודות. ובעודו כורע יכוין שיש לו פחד ויראה מלפניו יתברך, ומקבל אדנותו ומלכותו כעבד הכורע לאדונו. וכשזוקף יכוין להראות הבטחון, שבוטח בו בכל עניניו שייטיב אליו. [ילקוט יוסף מהדורת תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה א’, עמוד קכב
ב האומר מודים מודים משתקין אותו. ואין הבדל בזה בין אומר כן בצבור לבין אם אומר כן ביחיד. [ילקוט יוסף מהדורת תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה ב’, עמוד קכג
ג צריך שיכרע במודים [ובכל מקום שתיקנו לכרוע] עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה. ולא יכרע באמצע מותניו וראשו ישאר זקוף, אלא יכוף גם את ראשו כאגמון. ויכרע במודים ויזקוף בשם. וב »מודים דרבנן » ישוח מעט, ובהרכנת ראשו סגי. [ילקו »י, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה ג’, עמוד קכג
ד העומד באמצע תפלת שמונה עשרה, והשליח צבור הגיע למודים, צריך להשתחוות עם כל הצבור האומרים מודים דרבנן, אך אין לו לומר עמהם נוסח מודים כלל, אלא שוחה בשתיקה, שלא יהיה נראה כופר במי שהצבור משתחוים לו. [ילקוט יוסף, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה ד’, עמוד קכד
ה ברכת שים שלום היא בקשה מהשי »ת שישכון שלום בעם ישראל, ולא יהיו מחלוקות כלל, כי השלום כולל הכלל. ובאמצעות השלום נזכה לכל, ונתברך מהכל. [ילקוט יוסף מהדורת תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה ה’, עמוד קכד
ו בברכת שים שלום צריך לומר »כולנו כאחד » ולא יאמר כולנו כאחת, שהרי הכוונה היא לאברהם אבינו ע »ה דכתיב בו, כי אחד קראתיו. ואומר, כי באור פניך, משום דכתיב באור פני מלך חיים, וכתיב, באור פניך יהלכון, ואין אומרים ממאור פניך. והנוסח הוא הוא »וטוב בעיניך לברכנו » ואין לומר »וטוב יהיה בעיניך ». [ילקוט יוסף מהדורת תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה ו
ז שלמה המלך ע »ה תיקן לומר ברכת כהנים בתפלת שמונה עשרה, אך יחיד אין לו לומר ברכת כהנים בתפלה. [ילקוט יוסף מהדורת תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה ז, עמוד קכה