Ce cours est dédié à la mémoire de Bernard Hanoun Rephael Ben Zbida GUEDJ צזק״ל
סימן קלה – סדר העולים לספר תו
א בשני ובחמישי ובשבת במנחה, קוראים בספר תורה שלשה עולים, אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם. ואין מפטירין בנביא. וגם כשיש בבית הכנסת שני חתנים, או שני בעלי ברית, או שני חתני בר מצוה, ושניהם ישראלים, אין להוסיף על מנין העולים לספר תורה, כדי להעלות לספר תורה את שניהם, אחר הכהן והלוי, אלא יעלה אחד מהם בלבד. ומכל מקום מותר לבקש מהכהן לצאת מחוץ לבית הכנסת, כשיש מנין עשרה בבית הכנסת בלעדיו, ויקרא לישראל החתן במקום כהן, וכך יוכלו להעלות לספר תורה את שני החתנים, או שני בעלי הברית. ואם יסרב הכהן לצאת מבית הכנסת, או שיש שם מנין בצמצום, יאמר השליח צבור »אף על פי שיש כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן ». ובאופן כזה מותר שהאב יעלה לספר תורה ראשון, והבן חתן הבר מצוה יעלה לעליית שלישי. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמוד לה
ב אם יש מקומות אצל בני אשכנז שנהגו כדברי הרמ »א להעלות לספר תורה בשני וחמישי ארבעה עולים כשיש שם חתנים, אין לעשות כן אלא בחתנים ממש, שיום טוב שלהם הוא, אבל אין להטריח את הצבור להעלות לספר תורה שני חתני בר מצוה, אחר הכהן והלוי, ושב ואל תעשה עדיף. (ויכולים לנהוג כמבואר לעיל שיעלה ישראל במקום כהן). ומכל מקום גם בני אשכנז אין נוהגים כיום להוסיף על העולים לספר תורה בימי שני וחמישי. (ויש אומרים שגם בשביל בעלי ברית אין להעלות ארבעה עולים משום צער התינוק, ועוד שיום טוב של בעלי הברית אינו אלא מנהג. ויש חולקים ואומרים שגם בשביל בעלי ברית מותר להוסיף על העולים לספר תורה בשני וחמישי). ובכל זה אין להטריח את הצבור להעלות לספר תורה ארבעה עולים, כדי להעלות את החתן ואחד מקרוביו, שלא נחשב למועד אלא גבי החתנים עצמם, ולא לגבי קרוביהם. ובלאו הכי מנהגינו תמיד שלא להוסיף על העולים בשני וחמישי, וכמבואר. [ילקו »י, הלכות קריאת התורה, עמ’ לז
ג בית כנסת שהגיעו לשם אורחים מחוץ לארץ, ורוצים להעלותם לספר תורה בימי שני וחמישי, כדי שיתרמו מכספם להחזקת הישיבות הקדושות בעת עלייתם לתורה, מותר לבקש מהכהן הנמצא בבית הכנסת, שיצא מחוץ לבית הכנסת כדי שיוכלו להעלות את אותם נדיבים לעליית ראשון ושני ושלישי. ואם הכהן מסרב לצאת מבית הכנסת, או שיש שם מנין בצמצום, יאמר השליח צבור »אף על פי שיש כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן ». [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמוד לח
ד המנהג פשוט להעלות לתורה כהן שאינו תלמיד חכם, אף לפני תלמיד חכם מופלג וגדול בתורה, מפני דרכי שלום. ואף שבכל הכיבודים רשאי הכהן למחול על כבודו בשביל ישראל גדול ממנו, לענין קריאת ספר תורה כך היא התקנה. ומכל מקום אם ירצה הכהן לצאת לחוץ, כדי שיקראו הגדול בתורה ראשון, רשאי לעשות כן. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמוד לט
ה הדבר ברור שאין למכור באופן קבוע את כל העליות לספר תורה כולל עליית ראשון, ולבטל בכך מצות עשה של »וקדשתו », ואפילו אם יש מקומות שכבר נהגו כן, יש לבטל מנהגם, ויעלו כהן ראשון ואחריו לוי, וכתורה יעשה. ורק באופן ארעי ובמקום צורך הקילו האחרונים. ואם יש בבית הכנסת כמה כהנים, רשאים למכור עליית כהן, בקרב הכהנים בלבד. [ילקו »י שם, עמוד מא
ו מקומות שנוהגים להעלות לספר תורה את רב המקום לעלייה הראשונה בספר בראשית, אף שיש שיש בבית הכנסת כהן, רשאים להמשיך במנהגם. וכן מקומות שנוהגים שביום חג השבועות, רב בית הכנסת קורא בספר תורה במקום כהן, לכבוד התורה, רשאים להמשיך במנהגם, ואין צריך הכהן לצאת לחוץ. [ילקוט יוסף, חלק ב’, ספר על הלכות קריאת התורה, עמוד מב