סימן כב – דין ברכת שהחיינו על טלית

א על טלית חדשה מברכים ברכת ‘שהחיינו’. ומברכים קודם ‘להתעטף בציצית’, אולם העושה ציציות חדשות לטלית ישנה, אינו מברך שהחיינו. ועל תפילין חדשות אין לברך ‘שהחיינו’. והמתעטף בטלית [שאינה חדשה] בפעם ראשונה בחייו, אינו מברך שהחיינו. [שארית יוסף ח’א עמוד ערה. ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס’ד, עמו’ שסג. [ובמהדו’ תשס’ו עמוד רס]. ושם עמו’ שסו, מתי מתחשבים במנהג, ומתי אין מתחשבים במנהג

ב המנהג שאין מברכים שהחיינו על טלית קטן. ואמנם אותם העורכים אסיפות למען החזרה בתשובה, ומחלקים טלית קטן לאנשים שקיבלו עליהם עול תורה, ומברכים שהחיינו על טלית מבד כותנה, אין למחות בידם לבטל מנהגם, אך לכתחלה עדיף שיקנו טלית העשויה מבד רגיל, ולא מכותנה. [ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס’ד, עמוד שעא. [ובמהדורת תשס’ו עמוד רסה]. ושם עמוד שעה [ובמהדו’ תשס’ו עמ’ רסח] בדין ‘ספק ספיקא בברכות’

ג יש מי שכתב שאם כמה אנשים קנו טלית חדשה, אין האחד יכול לברך ברכת שהחיינו להוציא את כולם ידי חובת ברכה זו. [פרי מגדים. וראה בשארית יוסף חלק א’ עמוד רעח

סימן כג – דין ציצית בבית הקברות

א מותר להכנס לבית הקברות בטלית קטן שתחת בגדיו. שלא אסרו בזה אלא כשלובשו על בגדיו ונראה לעין. ולכן הנוהגים להוציא את ציציותיהם מחוץ לבגדיהם, עליהם להכניסם בבגדיהם כשהם מגיעים לד’ אמות סמוך לקברות. וכל שכן שיש להזהר שלא יהיו הציציות נגררות על הקברות משום לועג לרש, שנראה כלועג למתים שאינם יכולים לקיים מצות ציצית. וגם ההולך בשטח בית קברות במקום שאין שם קברות, והוא רחוק ד’ אמות מהקברים, צריך לכסות הציציות. ואם יש גדר או מחיצה לבית הקברות, מותר לילך עם ציציות בחוץ, כשהולך סמוך למחיצה מבחוץ. [ילקו’י על הלכות ציצית מהדורת תשס’ד עמוד שפ. ובמהדורת תשס’ו עמוד רעב. ושארית יוסף חלק א’ עמוד רעח

ב יש נוהגים לקשור שני הציציות שבשני הכנפות זה עם זה כשנכנסים לבית הקברות, ולא הועילו כלום בתקנתן. [ילקו’י ציצית, מהדורת תשס’ד, עמוד שפג. ושארית יוסף ח’א עמוד רעט

ג הנכנס תוך ד’ אמות של מת, או של קבר, דינו כנכנס לבית הקברות. ויש אומרים שאפילו בקבר של קטן ושל אשה יש להחמיר. ויש חולקים. [ילקו’י על הל’ ציצית, מהדורת תשס’ד עמוד שפג. ובמהדורת תשס’ו עמוד רעד. ושאר’י ח’א עמוד רפ בהערה

ד במקום שנוהגים להסיר הציציות מהטלית של המת בבית, אם הכתפים לובשים ציצית איכא למיחש בהו משום לועג לרש. [ילקו’י שם עמ’ שפד. ושם עמ’ שפז בענין ‘מנהג נגד מרן’

ה אם לומד משניות או תהלים לעילוי נשמת הנפטר, אין בזה משום לועג לרש. ולכן מותר לערוך הספד בסמוך לקבר. ומנהגינו לומר צידוק הדין וקדיש ליד הקבר. ואמנם במערת המכפלה, וכן בקבר רשב’י במירון, קבר שמעון הצדיק, וכדו’, מותר להתפלל, אחר שהמקום הוא ציון מצבה לקבר הנמצא עמוק במערה. [ילקוט יוסף מהדו’ תשס’ד עמ’ שצ