סימן רלו-ז – ברכות קריאת שמע של ערבית

ז נכון לומר בנוסח ברכת אהבת עולם,  »ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים » ואין להוסיף  »ואהבתך וחמלתך ». ובנוסח אמת ואמונה, נכון לומר:  »העושה לנו נסים ונקמה בפרעה וכו »’. וכן:  »מתוכם מעבדות לחרות עולם ». ובחתימת ברכת השכבינו נכון לחתום  »השומר את עמו ישראל לעד אמן » ואין להוסיף  »מכל דבר רע ». ובנוסח השכיבנו של ליל שבת, יש לומר,  »ופרוס עלינו סוכת שלום ». [ילקוט יוסף, דיני ברכות עמ’ תרסא. ירחון קול תורה תשרי תשס »ד עמוד נד-נה

ח מי שהגיע לבית הכנסת לתפלת ערבית, ומצא צבור שכבר התחילו בברכות קריאת שמע, וחושש שלא יוכל להספיק להגיע לתפלת שמונה עשרה עם הצבור, ואין לו מנין אחר לתפלת ערבית, יכול לכתחלה להתחיל עמהם תפלת העמידה, ואחר העמידה יאמר ברכת אשר בדברו ואהבת עולם, קריאת שמע, וכן אמת ואמונה והשכיבנו, בשם ומלכות. [ילקו »י, ברכות עמ’ תרסא

ט מי שהיה מתפלל ערבית עם הצבור, וכשסיים  »אמת ואמונה » עד ברוך אתה ה’ גאל ישראל, הפסיק לענות קדיש שבין השכיבנו לתפלת שמונה עשרה, וטעה והתחיל תפלת שמונה עשרה עם הקהל, יש לו לומר ברכת השכיבנו אחר התפלה. ועל הצד היותר טוב יחזור ויקרא גם כן קריאת שמע לפני השכיבנו. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תרסב

י אין להפסיק בדיבור בין גאולה לתפלה אף של ערבית. ואסור לענות  »ברוך הוא וברוך שמו » בין גאולה לתפלה של ערבית, בסיום ברכת השכבינו, אף שעונה אמן אחר הקדיש, ואין צורך לומר בין גאולה לתפלה של שחרית שאסור להפסיק אפילו בדברים שבקדושה. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תרסב

יא מי שהיה עומד בתפלת שמונה עשרה של ערבית, ובאמצע העמידה נזכר שכבר התפלל, יחשוב בדעתו שהוא מתפלל תפלת נדבה, וימשיך בתפלתו, ולא יפסיק באמצע. ויחדש דבר בתפלתו, [לבקש על איזה ענין הצריך לו  אולם כשאירע כן בשחרית או במנחה, פוסק אפילו באמצע הברכה. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תרסג

יב מי שנסתפק אם התפלל ערבית או לא, חוזר ומתפלל בתנאי נדבה, דאף שערבית רשות, כבר קיבלוה כחובה. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תרסג

יג אין שליח צבור חוזר התפלה בתפלת ערבית, שאין תפלת ערבית חובה כשחרית ומנחה, שהרי במקום מצוה עוברת פטור מלהתפלל ערבית. [ילקוט יוסף דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תרסג

יד אפילו אם מתפללים ערבית מבעוד יום, אין אומרים וידוי ונפילת אפים בערבית. ואפילו בתפלה שהוא מתפלל לשם תשלומין של תפלת מנחה, גם כן אין אומרים וידוי אחר ערבית. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תרסג

טו נשים פטורות מקריאת שמע של בוקר ושל ערב, ופטורות גם מברכות קריאת שמע שנתקנו לאומרם על קריאת שמע. ולדעת מרן השלחן ערוך כל שהאשה פטורה מהמצוה אין לה לברך עליה. ולכן אין לנשים לברך ברכות קריאת שמע של בוקר ושל ערב, ואם רוצות תאמרנה ברכות אלה בלי חתימת שם ומלכות. [ילקו »י תפלה א’ סי’ קו הערה ב’, עמ’ תצח, וילקו »י על הלכות פסוקי דזמרה סימן נא הערה לב, וירחון קול תורה סיון תשס »ג עמוד עד

טז אשה שלא התפללה שחרית ומנחה, תתפלל ערבית, ואם התפללה שחרית או מנחה, אינה חייבת להתפלל ערבית, אלא אם רוצה רשאית להתפלל גם ערבית. וגם הנשים מבנות אשכנז לא קיבלו עליהן להתפלל ערבית. [ילקו »י שם