הלכות תפילין

סימן כה – הלכות תפילין

מג מי שאין לו תפילין של רש’י, ויש לו תפילין של רבינו תם, ואם ימתין עד שיגיעו לידיו תפילין של רש’י, יעבור זמן תפלה, או שלא ימצא מנין אחר, יניח תפילין של ר’ת בלי ברכה, ויתפלל עם הצבור, ויתן בדעתו להשיג במשך היום תפילין של רש’י כדי להניחן [בברכה] ולקרוא בהם קריאת שמע. [ילקו’י תפילין, סי’ כה הערה מב. שאר’י א’ עמ’ שכז

מד מי שיש לו תפילין של יד של רש’י, ותפילין של ראש של רבינו תם, [או להיפך], ואינו יכול לשאול מחבירו תפילין של ראש של רש’י, יניחן, כדי שיוכל להתפלל עם הצבור עם תפילין, ויתן בדעתו במשך היום להשיג תפילין של ראש של רש’י, ולהניחם בברכת על מצות תפילין. ואם ממילא אין לפניו תפלה בצבור ויכול להמתין עד שישיג תפילין של ראש של רש’י ולא יעבור זמן תפלה, עדיף שימתין ויתפלל עם תפילין של ראש של רש’י. [ילקו’י הלכות תפילין, מהדורת תשס’ד, סי’ כה הערה מג. שארית יוסף ח’א עמ’ שכח

מה כיון שמפורש בתורה טעמה של מצות תפילין, ‘למען תהיה תורת ה’ בפיך, כי ביד חזקה הוציאך ה’ ממצרים’, הרי שלא תושג המטרה של מצוה זו בעשייתה בלא כוונה, ולכן יש לכוין בהנחתם לשם מצות תפילין, ושציונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו, וישעבד להקדוש ברוך הוא הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות. ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו. ובדיעבד אם כיון רק לשם מצוה בלבד, יצא. [טוש’ע סי’ כה ס’ה, ב’ח סי’ ח’ וסי’ תרכה, משנ’ב ס’ק טו, ילקו’י תפילין מהדו’ תשס’ד, סי’ כה הערה מד. שארית יוסף ח’א עמ’ שכט

מו יניח תפילין של יד תחלה ואחר כך של ראש, דכתיב וקשרתם לאות על ידך, ואחר כך והיו לטוטפות בין עיניך. [ואם הקדים והניח של ראש, אין צריך להסירן, אלא יניח תפילין של יד בלי להסיר את התפילין של ראש, וראה להלן סעיף נ’]. [גמ’ מנחות לו. טוש’ע סי’ כה ס’ד, ילקו’י תפילין סי’ כה הע’ מה. שאר’י א’ עמ’ של

מז נוסח הברכה ‘אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין’. ואף שכתוב בתורה וקשרתם, אין מברכים בלשון קשירה, אלא בלשון להניח תפילין, שהרי עיקר המצוה הוא שיהיו התפילין מונחים עליו. [ילקו’י תפילין תשס’ד, סי’ כה הערה מו. שארית יוסף ח’א עמוד של

מח אם טעה ובירך על תפילין של יד על מצות תפילין, או שבירך על הנחת תפילין, אם נזכר תוך כדי דיבור יתקן ויאמר להניח תפילין, ואם עבר זמן של תוך כדי דיבור, לא יחזור לברך. [ילקו’י הלכות תפילין מהדו’ תשס’ד, סי’ כה הערה מז. שארית יוסף ח’א עמוד שלא

מט יברך להניח בקמ’ץ תחת הה’א, ולא בפתח ובדגש. וידגיש את הלמ’ד שבתיבת תפילין. [ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס’ד, סי’ כה הערה מח. שארית יוסף ח’א עמוד שלא