הלכות תפילין

סימן לה – דין מנין השורות

א על פי הקבלה מהקדמונים, נוהגים לכתוב בתפילין של יד שבעה שורות בכל פרשה ופרשה, ובשל ראש ארבעה שיטין, ואם שינה בין בשל יד ובין בשל ראש, בדיעבד לא פסל. [ילקוט יוסף על הלכות תפילין סימן לה הערה א עמ’ תריג

ב יש מי שאומר שפעמים שאף לכתחילה מותר לכתוב תפילין בפחות משבעה שורות, וכגון אם יש לו רק קלף קצר וארוך שאין יכול לכתוב עליו שבעה שיטין אם לא שיכתוב כתיבה דקה מאד, שאז טוב יותר לשנות מנין השיטין, שהרי בכלל ‘זה אלי ואנוהו’ לכתוב כתיבה גסה במקצת, שלא יהיו האותיות נמחקות במהרה. ואולם ע’פ דברי רבנו האר’י ז’ל נראה שיש להקפיד בדוקא לכתוב בתפילין של יד שבעה שורות, וממילא גם באופן כזה אין להקל לכתוב פחות מז’ שורות. [ילקוט יוסף על הלכות תפילין, סי’ לה הערה ב’. במהדורא האחרונה עמוד תריד

ג נהגו לכתוב במזוזה כ’ב שיטין. [ילקוט יוסף על הלכות תפילין סימן לה הערה ב

ד בין שיטה לשיטה בספר תורה יש להניח ריוח כמלוא שיטה. ואף בתפילין ומזוזות נכון לנהוג כן, שהרי עינינו הרואות שאם אין ריוח בין השיטין כמלוא שיטה כמה קלקולים יש, בכ’ף פשוטה שנראית כרי’ש, וכן צואר הלמ’ד שאינו כמו וא’ו אלא כעין יו’ד, או שנכנס לתוך חלל אות שבשיטה שעליה, ולכן יש לדקדק בזה גם בתפילין ומזוזות. [ילקוט יוסף סי’ לה הערה ד עמוד תריד