הלכות ראש חודש

סימן תכב – קריאת ההלל בראש חודש

א קוראים את ההלל בדילוג, בין ביחיד בין בצבור. וצריך לאומרו בשמחה ובנחת ובקול רנה ותודה, ולא במרוצה. ומנהג רע הוקבע בכמה מקומות שאומרים ההלל במרוצה כבלע את הקודש, הרצים יצאו דחופים, ועד מהרה ירוץ דברו, כל כי האי העדר טוב ממציאותו. אולם אין להאריך בניגונים, שהרי ראש חודש הוא יום שאין בו ביטול מלאכה לאנשים. [ילקוט יוסף שבת כרך ה’ עמוד רפו

ב מנהג האשכנזים לברך על הלל בראש חודש  »לקרוא את ההלל », אך הספרדים אין מברכים על ההלל בר »ח. ואין לספרדי לשנות ממנהגינו המיוסד על פי דעת הרמב »ם ומרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, ויעשו כולם אגודה אחת לנהוג כאן בארץ ישראל כפסקי מרן זיע »א. וגם יוצאי מרוקו צריכים לנהוג כאן בארץ ישראל כפי המנהג בארץ ישראל, שלא לברך על ההלל בראש חודש, וכמו שהעיד על המנהג מרן בש »ע. [ילקוט יוסף שבת כרך ה’ עמוד רפו, ועמוד תח. וראה עוד בזה ביביע אומר חלק ב’ סימן לב אות ז’. וראה עוד בילקוט יוסף על הלכות השכמת הבוקר מהדורת תשס »ד במבוא, ובירחון קול תורה אב תשס »ג, עמוד יד

ג ספרדי המתפלל בבית כנסת של אשכנזים בראש חודש, ועבר לפני התיבה כשליח צבור, אינו רשאי לברך על קריאת ההלל כמנהג אשכנז, דשב ואל תעשה עדיף, אלא יתן לאחד מהצבור שיברך על ההלל במקומו. וכן אם נוסע לחוץ לארץ למקום שנהגו לברך על ההלל, ועומד כשליח צבור, יתן לאחר לברך. [יביע אומר ח »א סי’ כט אות ו-ט, וח »ד סימן ט אות ו’, וחלק ח’ סימן כג אות יא, וביחוה דעת ח »ד סי’ לא. ובירחון קול תורה סיון תשס »ג עמוד עג, תשובה ע »ד החולקים בזה

ד ספרדי המתפלל עם אשכנזים בראש חודש, ושומע ברכה על ההלל מפי שליח צבור אשכנזי, לא יענה אמן, מאחר שלדעת הרמב »ם זו ברכה לבטלה. וטוב שיענה אמן בהרהור הלב. וכן השומע ברכת על מצות תפילין מאשכנזי, יהרהר אמן בלבו. [ילקוט יוסף שבת כרך ה’ שם. ושם השיב על טענת הגר »ש משאש זצ »ל בדין זה. ועיין עוד בשו »ת יביע אומר ח »א חאו »ח סי’ טו אות כה, וסימן כט אות יד, וח »ט חאו »ח סימן לח אות ג’. ושו »ת יחוה דעת ח »ד סימן לא. ושארית יוסף ח »א עמוד שלט

ה בני עדות המזרח שנהגו בחוץ לארץ לברך על ההלל בראש חודש, ועלו לארץ ישראל, עליהם לשנות ממנהגם ולנהוג כאן, בארץ ישראל, כמנהג כל יתר עדות המזרח שלא לברך על ההלל בראש חודש, כעדותו של מרן השלחן ערוך. ואם טעה ובירך על ההלל, יאמר מיד  »ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד », שיש אומרים שלדידן הוי ברכה לבטלה. [יחוה דעת חלק ד’ סימן לא. ובתוספת נופך בילקוט יוסף שבת כרך ה’ עמ’ רצ

ו מנהגינו לכפול את פסוקי ההלל מהפסוק  »אודך כי עניתני וכו »’ עד סוף ההלל, וכדעת האר »י ז »ל, ושלא כמנהג ספרד הקדמון. ואם שכח מלכפול פסוקים אלה, אין צריך לחזור. [שו »ת יביע אומר חלק ו’ סימן ה’ אות א’. ובתוספת נופך בילקוט יוסף שבת כרך ה’ עמוד רצא

ז בהלל שאומרים בראש חודש, מותר לענות אמן גם על  »תתקבל » ו »על ישראל », וכן על אמן דברכות, גם באמצע הפרק. אבל אין לענות  »ברוך הוא וברוך שמו ». וכל שכן שאין להפסיק בדברים בטלים באמצע ההלל. [שו »ת יביע אומר חלק ה’ סימן לב

ח ראוי לכתחלה לחוש לאומרים שיש לקרוא את ההלל בצבור, ואם נאנס ואינו יכול לקרוא את ההלל עם הצבור, יאמר ההלל אף בינו לבין עצמו. ויחיד שאחר להגיע לבית הכנסת בראש חודש, והצבור היו קוראים את ההלל, וחושש פן לא יוכל לקרוא את ההלל אחר כך עם הצבור, דשמא לא ימצא אחר כך מנין אחר, נכון שיקרא את ההלל עם הצבור, אף שעדיין לא התפלל. ואם מצא אחר-כך מנין אחר והתפלל בצבור יכול לחזור ולקרוא את ההלל עמהם, ואין בזה משום  »כל הקורא הלל בכל יום הרי זה כמחרף ומגדף ». [יביע אומר חלק ה סימן לה

ט מי שטעה ובאמירת ההלל בראש חודש אמר פרק  »לא לנו », או פרק  »אהבתי », לא חשיב כהפסק, כיון שהם מענין ההלל בימים שגומרים בהם את ההלל. ולפיכך אינו צריך לחזור על אמירת ההלל כתקנתה בראש חודש. [שו »ת יביע אומר חלק ו’ סימן ה’ אות ה‘

י מי שקרא את ההלל ושינה מסדר הפרשיות, שקראן להיפך שלא כסדר, לא יצא ידי חובה. [שו »ת יביע אומר חלק ג סימן יד חלק יורה דעה אות ג‘