הלכות תפילה

סימן צ’ – מקום התפלה

לג יש אומרים שאין שכר פסיעות אלא כשהולך רגלי, ולא כשנוסע ברכב. ולכן הנוסע ברכב לבית הכנסת, נכון שיחנה במקום קצת מרוחק מבית הכנסת, כדי שילך מעט לבית הכנסת. [כמבואר לעיל סעיף כ’ אודות שכר ריצה לבית הכנסת]. אך בן ישיבה או תלמיד חכם שהליכתו ברגל גורמת לו לביטול תורה, אין לו להקפיד בזה. [שארית יוסף ח’ב עמ’ שיח. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה לג, תפלה כרך א’, עמוד רב

לד מי שהיה הולך להתפלל בבית כנסת שיש בו רוב עם, ונזדמן לו בדרכו בית כנסת שמצפים שם למנין עשרה, עדיף יותר שישלים להם מנין ויתפלל עמהם, ויוותר על מצות ‘ברוב עם הדרת מלך’. [שארית יוסף ח’ב עמ’ שיט. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה לד, תפלה כרך א’, עמוד רג

לה מי שהיה רגיל ללכת להתפלל בבית הכנסת שהיה רחוק מביתו, משום שכר פסיעות, ועתה עבר לדירה אחרת שהיא בסמיכות לבית הכנסת שבו היה רגיל להתפלל, אין להצריכו לעבור להתפלל בבית כנסת מרוחק יותר. ומכל מקום רשאי לקבוע מקום תפלתו בבית כנסת מרוחק יותר, ואין בזה משום אין מעבירין על המצוות, ואדרבה יש לו שכר פסיעות. [שארית יוסף ח’ב עמ’ שיט. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה לה, תפלה כרך א’, עמוד רג

לו מי שיש לו מנין מצומצם במקום עבודתו, ויכול להתפלל מאוחר יותר ברוב עם, יש מי שאומר שעדיף שיתפלל עם המנין המצומצם, בפרט אם עושה כן כדי לזכותם במנין קבוע. ואמנם בתפלת מנחה אם המנין המצומצם מתפלל מנחה גדולה, והוא נוהג להתפלל לכתחלה מנחה קטנה, כדעת מרן השלחן ערוך, אינו חייב להתפלל עמהם. אלא יכול להמתין להתפלל מנחה קטנה. אך יצטרף עמהם למנין, בלא שיתפלל עמהם, כדי לזכותם במנין. [שארית יוסף ח’ב עמ’ שכב. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה לו, תפלה כרך א’, עמוד רו

לז לכתחלה צריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר, כמו שהחציצה פוסלת בקרבן. וכן כדי שלא יתבטל מכוונה בתפלה. אבל דבר קבוע כגון ארון ותיבה אינם חוצצים. וכל זה בתפלת שמונה עשרה, אבל בקריאת שמע אין צריך לאומרה סמוך לקיר. [שארית יוסף ח’ב עמ’ שכב. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה לז, תפלה כרך א’, עמוד רח

לח וכל זה אינו אלא למצוה מן המובחר, ולכן אם אינו יכול להתפלל כנגד קיר מחמת דוחק המקום, כגון שמתפללים בעשרה בחדר קטן, ודאי שלא ימנע עצמו מלהתפלל עמהם ויחפש מנין אחר, אלא יעצום עיניו ויתפלל אפילו באמצע החדר וכדומה, או שיתן עיניו בסידור, כדי שלא יתבטל מהכוונה בתפלה על ידי הדבר החוצץ בינו לבין הקיר. [שארית יוסף ח’ב עמ’ שכד. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה לח, תפלה כרך א’, עמוד רט

לט סטנדר [עמוד תפלה] המשמש לצורך התפלה, אינו חוצץ, אף אם הוא גבוה עשרה ורחב ד’ טפחים. וכל שכן שיש להקל בזה במי שרגיל להתפלל ליד הסטנדר. [שארית יוסף ח’ב עמ’ שכד. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה לט, תפלה כרך א’, עמוד רט

מ בעלי חיים אינם חוצצים, ואפילו אדם אינו חוצץ. ואמנם יש מי שאומר שיש ליזהר מלהתפלל אחורי שום אדם, וטוב לחוש לדבריו. וכל זה הוא זהירות בעלמא, דיש ליזהר בזה היכא דאפשר, אבל בבית הכנסת דאי אפשר בענין אחר פשיטא דמותר לכתחלה להתפלל אחורי אדם, אלא שהמדקדק במעשיו יראה שיהיה לו מקום קבוע כנגד הכותל. [שארית יוסף ח’ב עמ’ שכד. ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, סימן צ, הערה מ, תפלה כרך א’, עמוד רי