הלכות ברכת הפרות

סימן רח – דין ברכה מעין שלש

ל מי שאכל עוגה שיעור כזית, ואכל פרי משבעת המינים יותר מ-18 גרם, רשאי להוסיף בברכת על המחיה  »ועל פרי העץ » ובחתימה יאמר: ברוך אתה ה’ על הארץ ועל המחיה ועל פירותיה. אבל בפחות מ-18 גרם, אין לו לכלול על העץ ועל פרי העץ בברכת על המחיה. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תקג

לא והוא הדין אם מלבד העוגה שתה יין יותר משיעור כזית ופחות משיעור רביעית, יכול לכלול  »על הגפן ועל פרי הגפן » בברכת על המחיה. ויחתום:  »ברוך אתה ה’ על הארץ ועל המחיה ועל פרי גפנה ». [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תקד

לב האוכל עוגה שיש בה קרם, או אגוזים וכדומה, ואין בשיעור הקמח לבדו שיעור של כזית, אין לו לברך על זה ברכה אחרונה, דספק ברכות להקל. [ילקוט יוסף על הל’ ברכות עמ’ תקג

לג האוכל רחת-חלקום העשויה מעמילן של חטה, אף שמברך עליה בתחלה  »בורא מיני מזונות », כמו שביארנו לעיל, לענין ברכה אחרונה אין לברך אלא אם כן אכל תוך כדי אכילת פרס את כל שיעור השלש ביצים של תערובת העמילן. ואם הרחת חלקום עשויה מעמילן של תירס, או עמילן של תפוח אדמה, כפי שזה מצוי היום, אף שמערבים בזה בוטנים, מברכים עליו שהכל, ואם אכל שיעור כזית בכדי אכילת פרס מברך נפשות. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמוד תקה

לד שתה יין וברך בורא פרי הגפן, ורוצה לאכול ענבים, צריך לברך עליהם בורא פרי העץ, ובברכה אחרונה כולל על הגפן ועל העץ ועל פרי העץ. [ילקוט יוסף דיני ברהמ »ז וברכות עמ’ תקה

לה טעה ובירך על ענבים בורא פרי הגפן, או שטעה ובירך לאחריהם ברכה אחרונה על הגפן ועל פרי הגפן, יצא. [ילקוט יוסף ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תקה

לו שתה רביעית יין ורביעית מים או שאר משקין, [בזה אחר זה], אין לו לברך על המים בורא נפשות, שברכת היין פוטרתם, כשם שבברכה ראשונה יין פוטר כל משקין. ואף אם קדם ושתה רביעית מים וכבר נתחייב בברכת בורא נפשות רבות, ואחר כך שתה רביעית יין, מברך על הגפן, ופוטר את המים. וכל זה בקבע על היין, שאז פוטר כל המשקין אפילו לא היו לפניו בשעת ברכה, אי נמי שהיו לפניו בשעת הברכה, שאז פטר אפילו לא שתה רק כוס אחד, אבל אם לא קבע על היין, וגם לא היו המשקין לפניו בשעת ברכה, צריך לברך נפשות. [ואף שבספר ברכת ה’ כתב שאם שתה מים בתחלה ונתחייב בברכת בורא נפשות, ואח »כ שתה יין, יברך נפשות ואח »כ על הגפן, הנה אחר שמהר »ח אבולעפייא כתב לא כן, ושכן משמע בארחות חיים, וכ »פ בכה »ח ובשו »ת יביע אומר ח »ה (חאו »ח סי’ יז אות ז’), לכן סב »ל. וראה עוד בילקו »י הלכות ברכות עמודים: תק »ו, ותשנ »ב

לז מי שאכל שיעור מועט מפירות וכדומה, וספק אם היה בו שיעור, וכגון שאכל שיעור כ-18 גרם, ואחר כך אכל בריה שיש ספק אם מברך עליה ברכה אחרונה, אף על פי שיש כאן ספק ספיקא להחמיר ולחייבו בברכה אחרונה, אפילו הכי אינו מברך ברכה אחרונה. [ילקוט יוסף על הלכות ברכת המזון וברכות, ח »ג, עמוד תקו. שארית יוסף חלק ג’ עמוד שמט

לח צריך לברך ברכה מעין שלש מיושב. [וכבר ביארנו לעיל, שמטעם זה אין לענות קדיש וקדושה באמצע מעין שלש, אף לדידן דנקטינן שברכה מעין שלש מדרבנן  ואם בירך מעומד או כשהוא מהלך, יצא. ובשאר ברכות מעיקר הדין אין צריך לאומרם מיושב, אף בברכת הנהנין. וגם בברכת בורא נפשות, מעיקר הדין אין צריך לשבת בעת שמברך ברכה זו. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תקז