הלכות דברים הנוהגים בסעודה

סימן קעב – דין אם הכניס אוכלים לפיו בלי ברכה

א שכח והכניס משקים לתוך פיו בלי ברכה, בולעם, ואינו מברך עליהם ברכה ראשונה, וינהג כן אפילו אם אינו דחוק לשתות המשקה שהכניס לתוך פיו. ויהרהר הברכה בלבו בעוד המשקה בפיו. ואם שתה שיעור רביעית בלי ברכה ראשונה, יברך לאחריה ברכת  »בורא נפשות ». ואם שותה עוד יברך ברכה ראשונה, ולא יסמוך על מה שהרהר הברכה בלבו. ויאמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ויברך. ואם הכניס אוכלים לתוך פיו בלי ברכה, אם הוא דבר שאינו נמאס אם יפלטנו, יפלטנו ויברך עליו, שאינו יכול לברך כשפיו מלא באיזה מאכל. ואם הוא דבר שנמאס, מסלקו לצד אחר בפיו ומברך. [ילקוט יוסף, דיני ברהמ »ז וברכות עמוד קנז. הליכות עולם חלק ב’ עמוד קיט

ב לכתחלה טוב ונכון להסיר את הפירורין מתוך פיו בעת הברכה, כדי שלא יגמגם בברכה, וכן אם יש בפיו ריבוי רוק, נכון שיבלענו קודם שיברך. [ילקו »י, הל’ ברהמ »ז וברכות עמ’ קס

ג מותר לברך כאשר בפיו מונחות שיניים תותבות, ואין בזה חשש משום  »ימלא פי תהלתך ». [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד קס

ד מי שאכל בשר, ובתוך שש שעות מאכילת הבשר טעה ובירך ברכת הנהנין על מאכלי חלב, יטעם מעט, כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה. והוא הדין במי שטעה ובירך על בשר אחר ראש חודש אב, או שטעה ובירך על מאכל או משקה בתעניות צבור [חוץ מיום הכפורים], או במוצאי שבת ויום טוב קודם שהבדיל, או דבר מאכל או משקה קודם הקידוש, או על מאכל [או שאר משקים לבד מתה וקפה ומים] קודם תפלת שחרית, בכל אלה יטעם מעט כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה. וכן אם קיבל עליו תענית שלא בלשון נדר. אבל אם טעה ובירך על מאכלות אסורות, כמו נבילה וטריפה, וכדומה, אפילו באיסורי דרבנן כמו בישולי גויים, לא יטעם כלל, ויאמר  »ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ». וכן אם קיבל עליו תענית בלשון  »נדר », ושכח ובירך על איזה מאכל, או בצום יום הכפורים, לא יטעם, ויאמר ברוך שם וגו’. [ילקו »י דיני ברהמ »ז וברכות עמו’ קס. יביע אומר ח »י. וראה בילקו »י תפלה א’ עמ’ קכח, מהדורת תשס »ד, מה שהארכנו להשיב בס »ד על דברי אחד ממחברי הזמן שכתב לחלוק בדין זה