הלכות דברים הנוהגים בסעודה

סימן קעג – דין מים אמצעיים

א מים אמצעיים רשות, והני מילי בין תבשיל לתבשיל, אבל בין גבינה לתבשיל, חובה. ולפיכך האוכל מאכלי חלב, ורוצה לאכול מאכלי בשר, יקנח פיו בפת וכיוצא בזה, וידיח פיו במשקים, ויטול ידיו, או ינקה אותם היטב. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד קסא. שו »ת יביע אומר חלק ו’ חלק יורה דעה סימן ז’. שו »ת יחוה דעת חלק ג’ סימן נח

ב השותה חלב נוזלי מתוך כלי, ורוצה אחר כך לאכול בשר, ואפילו בשר בהמה, אין צריך נטילת ידים, ודי בהדחת הפה בלבד, ואינו צריך לקנח פיו בפת. [ילקוט יוסף על דיני ברהמ »ז וברכות עמוד קסא, שו »ת יחוה דעת חלק ג’ סימן נח

ג המנהג להחמיר גם בתבשיל מרק שבישלו בו בשר, [ולא אכלו את הבשר] להמתין שש שעות בין בשר לחלב, אך בחולה וכדומה יש להקל. [ילקוט יוסף, ברהמ »ז וברכות עמוד קסג בהערה. ילקו »י איסור והיתר כרך ג’ עמוד תכה, על פי דברי הב »י באו »ח סי’ קעג. וכ »כ בכנה »ג, ובבא »ח וכה »ח

ד בין בשר לדגים חובה ליטול הידים, משום דקשה לצרעת, וחמירא סכנתא מאיסורא. וגם בזמן הזה יש להקפיד בזה. ויש לנהוג כן גם בין בשר עוף לדגים. ובין אכילת הדגים לבשר ישתה איזה משקה, ויאכל מעט פת וכל דבר שאינו נדבק בפה כדי להעביר את טעם הדגים מהפה. ויש אומרים דבין בשר עוף לדגים אין צריך ליטול ידיו, אבל לדינא גם בין בשר עוף לדגים צריך נטילת ידים. אבל בין ביצים לדגים אין צריך להחמיר ליטול ידיו, אף שהביצים באו מהעוף. ומותר אף לאכול ביצים אלה עם גבינה ללא שום חשש כלל. [כף החיים סי’ קעג אות ה’. ילקוט יוסף, ח »ג הלכות ברהמ »ז וברכות עמוד קסג

ה האוכל דגים על ידי מזלג, וידיו נקיות, ואוכל אחר כך בשר, יש אומרים שאין צריך ליטול את ידיו, אחר שלא נגע בידיו בדגים. ויש חולקים, ולדינא אפשר להקל בדבר זה. אך אם אוכל דג שיש בו עצמות דקים, והוצרך להוציאם מפיו, וממילא נוגע בדגים בידיו, צריך ליטול ידיו כנ »ל, ולהדיח פיו במשקה, ויאכל מעט פת וכדו’ בין הדגים לבשר. [ילקוט יוסף, חלק ג’ דיני ברהמ »ז וברכות עמוד קסד, ועמוד תשו. שארית יוסף חלק ג’ עמוד רצח

ו שני בני אדם המכירים זה את זה מותר להם לאכול זה ליד זה האחד דגים והאחד בשר, ואין לחוש שמא יקח האחד מהשני ויאכל דגים ובשר יחד, שכיון שחמירא סכנתא מאיסורא, נזהרים בזה יותר. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד קסד בהערה

ז חולה האוכל על-ידי אדם אחר, ואינו נוגע במאכל בידיו, אין צריך ליטול ידיו מים אמצעיים. וכן המאכיל לאחרים אין צריך ליטול את ידיו. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד קסד. שו »ת יביע אומר חלק ו’ סימן ט‘

ח מי שאכל דגים, והביאו לפניו בשר, ונגע בבשר קודם שנטל ידיו, אין לאסור הבשר באכילה. ויקנח אותו מקום היטב, ויטול ידיו ויאכל הבשר. [ילקו »י, דיני ברהמ »ז וברכות עמוד קסה

ט מים אמצעיים צריכים ניגוב כמים ראשונים. וראוי להקפיד לכתחלה שלא ליטול מים אמצעיים על קרקע. ויש אומרים שבמים אמצעיים צריך ליטול דוקא ממים, ולא משאר משקים, ולא דומה למים אחרונים שאפשר ליטול בכל המשקים. ויש חולקים, ובשעת הדחק, כשאין לו מים יכול ליטול מים אמצעייים בשאר משקים. (כף החיים סימן קעג אות כ’). והיסח הדעת פוסל באמצעיים, מפני שעדיין רוצה לאכול וידיו צריכים שימור. [ילקו »י, שם, עמוד קסה