סימן רכט – דיני ברכת הקשת והחמה

א הרואה את הקשת מברך בשם ומלכות: ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם זוכר הברית, נאמן בבריתו, וקיים במאמרו. ואסור להסתכל בו ביותר. אבל מותר לומר לחבירו שיש קשת, כדי שגם חבירו יוכל לברך על הקשת. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תרכה

ב מברכים על הקשת אפילו אינו רואה אלא חלק ממנה. אבל הרואה את הקשת בתוך שלולית מים, וכדומה, ואינו רואה את הקשת בעצמה מפני שיש איזה דבר המסתיר לראות הקשת, אינו מברך. וכן הרואה את הקשת דרך ראי, אינו מברך. אבל אם רואה את הקשת דרך חלון ביתו או המכונית, מברך אף שיש הפסק זכוכית. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תרכה

ג הרואה חמה בתקופתה, מברך בשם ומלכות: עושה מעשה בראשית [ברכות נט:  וכן המנהג. [ראה בירחון קול תורה תשרי תשס »ד עמוד פו  והיינו פעם אחת בעשרים ושמונה שנה, כשחוזר מחזור גדול של חמה, ונופלת תקופת ניסן במזל שבתאי בתחלת ליל רביעי שבו נתלו המאורות בשעת בריאת העולם. [גמ’ שם. וראה בפירוש רש »י הסבר הדברים בטוב טעם  וזמן ברכת החמה נמשך עד סוף ג’ שעות זמניות של היום, והזריזים מקדימים לברך. ומי שאיחר ולא בירך עד סוף שלש שעות, לא יברך יותר ברכה זו, אלא בלי הזכרת שם ומלכות. ומנהגינו פעיה »ק ירושלים ת »ו, וכן הרבה קהלות, שביום שמברכים ברכת החמה משכימים לקום ולהתפלל בהנץ החמה, ואחר קדיש תתקבל כשעלה כבר גלגל החמה מן האופק, יוצאים לחצר בית הכנסת ומברכים ברוב עם ובשמחה  »ברכת החמה ». ונוהגים לומר מזמורי תהלים השייכים לענין. כגון השמים מספרים כבוד אל. והללויה הללו את ה’ מן השמים, עד חק נתן ולא יעבור. והלל הגדול. (תהלים קלו). וזה על פי מאמר חז »ל (סנהדרין קא.) כל הקורא פסוק בזמנו מביא גאולה לעולם, שנאמר ודבר בעתו מה טוב. ומסיימים ב »אל אדון על כל המעשים ». שמדבר על יצירת המאורות. ואחר כך נכנסים לבית הכנסת ומשלימים התפלה, בית יעקב וכו’, עד סוף עלינו לשבח, ומברכים איש את רעהו בברכת: תזכו לשנים רבות נעימות וטובות. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תרכז. יחוה דעת חלק ד’ סימן יח, יביע אומר חלק ה’ סימן לו אות ג‘

ד אין לברך שהחיינו עם ברכת החמה. ויש נוהגים באותה שעה ללבוש בגד חדש, ומברכים שהחיינו. ונוהגים שהשליח צבור מברך ברכה זו בקול רם, והקהל מברכים עמו בלחש. ויש נוהגים שהשליח צבור מברך לבדו, והקהל יוצא ידי חובה מדין שומע כעונה, ועונים אחריו אמן. והמברך והשומעים יכוונו לצאת ידי חובה. ויש נוהגים שהשליח צבור מברך בקול רם, ואחר שסיים הברכה הקהל חוזר ומברך אחריו, כדרך שעושים כן בספירת העומר. וכל מנהג יש לו על מה שיסמוך. ויש אומרים שהנשים חייבות בברכה זו, ויש חולקים, ולכן נכון שהנשים תעמודנה בצד האנשים, בנפרד, ותשמענה את הברכה מהשליח צבור, ויצאו ידי חובתן. וסומא לא יברך ברכת החמה בשם ומלכות, אלא ישמע מהשליח צבור ויכוין לצאת. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תרכז. יחוה דעת חלק ד’ סימן יח, יביע אומר ח »ה סי’ לו אות ג‘

ה אם השמים מכוסים בעבים, ואין השמש נראית כלל, אף על פי שאור זריחתה ניכר, הואיל ואין גלגל החמה נראה ברקיע, אין לברך ברכת החמה בשם ומלכות. אבל אם היו העננים דקים וקלושים, וכעין מסך דק, ורואים את גלגל החמה ברקיע, מברכים ברכת החמה בשם ומלכות. ואם כשהיתה מכוסה בעננים בירכו עליה בלי שם ומלכות, ושוב חזרה וזרחה השמש, רשאים לברך בשם ומלכות. ואם יום תקופת החמה היה מעונן וגשום, והחמה מכוסה בעבים, ובאמצע קריאת שמע זרחה השמש, ויש חשש שאם לא יברכו עתה, תחזור ותתכסה שוב בעננים, ואולי שוב לא יוכלו לברך עליה, אם אפשר לסיים הפרק, ולהפסיק ולברך בבין הפרקים, שפיר דמי, ואם אין שהות כלל, כגון שהעבים סמוכים לחמה, יפסיקו אף באמצע הפרק ויברכו ברכת החמה, מפני שהיא מצוה עוברת. [ילקוט יוסף, דיני ברהמ »ז וברכות עמ’ תרכח

ו המרכיב משקפיים רשאי לברך ברכת החמה כשרואה אותה דרך המשקפיים, ואינו צריך להסירם. ואפילו אם היו המשקפיים כהות, כגון משקפי שמש. אולם הרואה דמות השמש בראי, אינו מברך ברכת החמה. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תרכח

ז לכתחלה יש להדר לברכה ברוב עם ובצבור, ומי שלא השיג מנין לומר ברכת החמה מיד בתחלת היום, אין להשהותה כדי לאומרה במנין, אלא יזדרז לאומרה ביחידות, שמצות זריזין מקדימים למצות עדיפא על מצות ברוב עם הדרת מלך

ח מי שעדיין לא התפלל, וחושש שעד שיסיים תפלתו יעבור זמן ברכת החמה [עד ג’ שעות מהיום], יקדים לברך ברכת החמה ואחר כך יתפלל, שדין זריזין מקדימין למצות עדיף מדין ברוב עם הדרת מלך. [הליכות עולם חלק ב’ עמוד קצ

ט במקומות שמצויים שם עננים, ויש לחוש שמא יכסו העננים את החמה, ראוי להקדים ולברך ברכת החמה מיד בהנץ החמה, ואפילו קודם תפלת שחרית. [הליכות עולם ב’ עמוד קצ

י חולה שאינו יכול לצאת מביתו, ומרותק למטתו, אם רואה את גלגל החמה דרך חלון ביתו, יכול לברך עליה. ואפילו אם הוא יושב או שוכב רשאי לברך. ואין צריך שיעמוד בעת הברכה. [ילקוט יוסף, דיני ברכות עמוד תרכט

יא הנוהגים לומר עלינו לשבח לאחר ברכת החמה, כשיאמרו ואנחנו כורעים ומשתחוים וכו’, יזהרו מאד שלא ישתחוו כנגד הצד של השמש אל מול השמש, אלא יפנו לצדדים, וישתחוו לה’ בהדרת קודש. [ילקוט יוסף, ח »ג דיני ברהמ »ז וברכות עמוד תרכט