הלכות תפילין

סימן כח – דיני חליצת תפילין – ושלא יסיח דעתו

ט מי שטעה בתפלת ראש חודש בשחרית, ודילג יעלה ויבא, ולא נזכר אלא לאחר תפלת מוסף, שצריך לחזור ולהתפלל שחרית, יש אומרים שצריך לחזור ולהניח תפילין בברכה כדי להתפלל עמהן תפלת שחרית של ראש חודש. ויש אומרים שהואיל וכבר התפלל שחרית עם התפילין, אלא שהוא חוזר רק כדי להזכיר מעין המאורע, אינו צריך לחזור ולהניח תפילין. ונכון לחזור ולהניח התפילין בברכה כדי להתפלל שחרית של ראש חודש עמהן. ומכל מקום אם לא נזכר אלא סמוך למנחה, ומתפלל מנחה שתים, והשניה לתשלומי שחרית, אינו צריך לחזור ולהניח תפילין. [ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס’ד, סימן כח הערה ט. שלחן ערוך סימן קח סעיף י’א

י יש נוהגים שאבי הבן או הסנדק מניח תפילין בשעת המילה, ויש להם על מה שיסמוכו, ושלא כמי שכתב לפקפק בזה. אלא שראינו לכמה גאוני עולם שלא הניחו תפילין בשעת המילה. ואף במקום שנהגו שאבי הבן והסנדק מניחין תפילין בשעת המילה, מכל מקום בראש חודש אין להניח תפילין, לאחר מוסף, דשב ואל תעשה עדיף. [ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס’ד, סימן כח הערה י. שארית יוסף חלק א’ עמוד שצט. ילקוט יוסף שבת כרך ה’ עמוד שו. ש’ך יורה דעה סי’ רסה ס’ק כד

יא נוהגים לקרוא עם התפילין פרשת ‘קדש לי’ ופרשת ‘והיה כי יביאך’, ולכתחלה יאמרם קודם פרשת העקדה, ולכל הפחות קודם ברוך שאמר, כדי להקדימן לקריאת שמע, כשם שבתורה פרשיות אלו נאמרו קודם קריאת שמע. אבל אחר שהתחיל בברוך שאמר אין להפסיק לאומרם. ואם חושש שיפסיד תפלה בצבור, יאמרם אחר עלינו לשבח, קודם שיסירם. [ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס’ד, סימן כח הערה יא. שארית יוסף חלק א’ עמוד שצט. וראה בב’ח סימן לח

יב טוב שלא לחלוץ התפילין בכל יום עד שילמד בהם תחלה, אחד המרבה ואחד הממעיט. ועל פי זה יש נוהגים ללמוד בכל יום אחר התפלה ב’חק לישראל’, בעודם מעוטפים בטלית ומעוטרים בתפילין. והוא דבר נאה. אולם אם חושש שלא יוכל לעמוד בניקיון הגוף ומתיירא שמא יפיח בהם, יחלצם מיד אחר התפלה. וכן בר’ח אין להניח תפילין אחר תפלת מוסף כדי ללמוד עמהם בחק לישראל. ואף שאין חיוב מן הדין לקרוא בכל יום חק לישראל, מכל מקום דבר טוב הוא לנהוג כן, וגם בני ישיבות טוב ונכון שילמדו בחק לישראל בשעות ההפסקה ובין הסדרים, אם אין הדבר בא על חשבון לימוד הסוגיות. [ילקו’י על הלכות תפילין סי’ כה הערה יב, שארית יוסף חלק א עמוד ת’. וראה במחזיק ברכה ס’ס כה. ובכף החיים פלאג’י סי’ י’ אות מג. ובטהרת המים (מער’ התי’ו אות סו). ובבן איש חי

טו טוב לחלוץ התפילין ביד שמאל, להראות שקשה עליו חליצתן, שהרי מצותן כל היום. [כ’כ המג’א סי’ כח סק’ג. פמ’ג. משנ’ב (סק’ה). ילקו’י תפילין סי’ כח הע’ טו. שאר’י ח’א עמ’ תב

טז מנהג החכמים לנשק התפילין בשעת הנחתן, [לא בין תפילין של יד לתפילין ראש, אלא קודם שקושר תפילין של יד, וקודם הברכה], ובשעת חליצתן. ומשום חיבוב מצוה נכון שהוא עצמו יקפל התפילין שלו, אך כשממהר ללימודו וכדומה, מותר ליתן לאחר שיקפל את הטלית והתפילין שלו. [ילקו’י הלכות תפילין סי’ כח הערה טז. שארית יוסף ח’א עמ’ תב. וכן כתבו רבי דוד אבודרהם, ובארחות חיים, ובב’י ס’ס כח. ובש’ע ס’ג. א’ר סק’ה. משנ’ב סק’ו. נימוקי אורח חיים א’

יז לא יאחוז הרצועות ויגלול התפילין, אלא יאחז בתפילין ויגלול הרצועות. [שם סי’ כח הע’ יז

יח כשמקפל התפילין לא יכרוך הרצועות על הבתים, מפני שקדושת הבתים חמורה מהרצועות, אלא טוב לכורכן משני הצדדים על שם הכתוב כנפי יונה נחפה בכסף. [ילקו’י על הלכות תפילין סי’ כח הע’ יח. שאר’י ח’א ע’ תג

יט החולץ את התפילין ואינו מקפלן מיד, כגון אם נכנס לבית הכסא, לא יניחם כשהבית כלפי מטה והתיתורא והמעברתא כלפי מעלה, אלא יניחם על התיתורא כשהבתים כלפי מעלה. [בן איש חי פר’ חיי שרה אות יט. ותיכף לאחר התפלה יקפלם. וכן הוא בילקו’י על הלכות תפילין סי’ כח הערה יט. ובשארית יוסף חלק א’ עמ’ תג

כ אחר שחלץ תפילין של ראש יניחן בתיק, ועליו יניח תפלה של יד, כדי שכאשר יבוא להניחן יפגע בשל יד תחלה. והמניחים כיס של תפילין יחד עם הטלית, צריכים ליזהר שלא יניחו התפילין למעלה, כדי שלא יפגעו בהם תחלה. [ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס’ד, סי’ כח הערה כ. שאר’י ח’א עמ’ תג. וכ’ה בטור ושלחן ערוך (סי’ כח ס’ב), על פי המבואר ביומא לג: דאין מעבירים על המצוות

כא טוב שלא יחלוץ תפילין של יד עד שיניח תפילין של ראש בתיק, כדי שלא ישכח ויניח של יד תחלה בתוך התיק. [כ’ה בפמ’ג ובמשנ’ב ס’ס כח. ובילקו’י הל’ תפילין סי’ כח הע’ כא