הלכות שבת

קריאת שמע שעל המטה בליל שבת

א גם בליל שבת צריך לקרוא קריאת שמע שעל המטה כמו בכל לילה. ובפרט אם התפללו ערבית וקראו קריאת שמע מבעוד יום, שצריכים לחזור ולקרוא קריאת שמע בזמנה. ואם הולך לישון קודם חצות לילה, צריך גם לברך ברכת המפיל בשם ומלכות. [ילקו »י שבת א עמוד שמג

ב מותר לומר את הנוסח  »הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס וכו »’ גם בלילי שבתות וימים טובים. אך אין לומר את הוידוי בלילי שבתות וימים טובים. [ילקוט יוסף שבת כרך א’ עמוד שמד

סימן רפא – דיני תפלת שחרית של שבת

א יש נוהגים לאחר מעט את זמן תפלת שחרית בשבתות וימים טובים, ואינם מקדימין להתפלל כמו בשאר ימי חול. ומכל מקום צריך להזהר שלא יעבור זמן קריאת שמע וזמן תפלה. ובמקום צורך אפשר לסמוך על זמני קריאת שמע של הגר »א והחזון איש, כפי שמופיע בלוחות [מאחר שכן משמע בסידור רב סעדיה גאון, ובריא »ז, ועוד], ומכל מקום נכון להנהיג לקרוא קריאת שמע קודם  »ברוך שאמר », ולהתנות שאם לא יספיקו להגיע לקריאת שמע בברכותיה בזמנה, הרי הם מכוונים לצאת ידי חובתם בקריאת שמע שקוראים קודם ברוך שאמר

ב מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת, ואפילו בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה, מצוה לרוץ בהליכתו. אבל כשיוצא מבית הכנסת, אסור לרוץ. [ילקוט יוסף שבת כרך א’ עמוד שמה

ג ראוי ונכון היכא דאפשר שיהיה לאדם טלית גדול מיוחדת לשבת, נאה יותר משל טלית של חול. ומעיקר הדין אין חיוב לקנות מעיל גשם מיוחד לשבת. [ילקו »י שבת כרך א עמוד שמה

ד כבר נהגו להתפלל בשבת וביום טוב בנעימה ובנגינה, ומאריכים בתפלה יותר משאר ימים. ומכל מקום אין להאריך יותר מדאי, כדי שלא לגרום לטורח צבור, ובפרט אם על ידי כך יעבור זמן קריאת שמע ותפלה, וכמבואר. [ילקוט יוסף שבת כרך א’ עמוד שמו

ה נוהגים להוסיף בשבת וביום טוב מזמור  »השמים מספרים » ועוד מזמורים, לפי שאין ביטול מלאכה לעם. [ילקוט יוסף שבת כרך א’ עמוד שמז

ו אין אומרים מזמור לתודה בשבת ויום טוב, אלא אומרים בשניהם: מזמור שיר ליום השבת. וכשחל יום טוב בימי החול, דעת הבית יוסף להתחיל מפסוק טוב להודות לה’, ולא מפסוק מזמור שיר ליום השבת. אך הנוהגים לאומרו יש להם על מה שיסמוכו. אבל בחול המועד [גם של פסח] אומרים מזמור לתודה. [ילקוט יוסף שבת כרך א’ עמוד שמז. יביע אומר ח »ט סימן כב אות ד. חזון עובדיה פסח מהדורת תשס »ג עמוד רלט

ז אין לדלג פסוק  »והוא רחום » שבתוך  »יהי כבוד ה »’ בשבת ויום טוב. וכן המנהג. [ילקוט יוסף שבת כרך ב’ עמוד שמז, שו »ת יביע אומר חלק ט’ חאו »ח סימן לו

ח אחר שירת הים נוהגים להוסיף  »נשמת כל חי » שיש בו יציאת מצרים, ולכן סמכוהו אצל השירה. ונכון לומר  »נשמת » בנעימה. והנוסח הנכון הוא לומר  »הן הם יודו ויברכו וישבחו את שמך וכו »’. וידלג תיבת  »וישוררו ». [ילקו »י שבת א’ עמוד שמז. ירחון קול תורה תשרי תשס »ד עמוד נח

ט אם שכח לומר  »נשמת כל חי », ובירך ברכת ישתבח כמעשהו בחול, לא יאמר שם  »נשמת », אלא ימשיך בברכת  »יוצר ». [ואף שנתבאר בילקוט יוסף שבת כרך א’ שיאמר נשמת בין ישתבח ליוצר, אחר שראינו בעיקרי הד »ט שלא כתב כן, כן הוא עיקר לדינא  ואם נזכר אחר שהתחיל  »ישתבח » קודם שאמר  »ברוך אתה ה’ מלך גדול ומהולל בתשבחות », יחזור לנשמת ויגמור כסדר

י מי ששכח לומר בברכת יוצר  »הכל יודוך וכו »’, והמשיך בברכת יוצר כמעשהו בחול, אם נזכר קודם שחתם יוצר המאורות, חוזר ואומר הכל יודוך וכו’, ואם נזכר אחר שחתם יוצר המאורות, אינו חוזר. [ילקוט יוסף שבת כרך א’ עמוד שמז

יא גם בשבת ויום טוב צריך לסמוך גאולה לתפלה. ואין לדבר ולהפסיק בין גאולה לתפלה. ומכל מקום אם שמע קדיש או קדושה בשבת בין גאולה לתפלה, פוסק ועונה עמהם כמו בקריאת שמע וברכותיה. [ילקוט יוסף שבת כרך א עמוד שמח

יב מי שאיחר לבית הכנסת בשבת שחרית, ועליו לדלג או פסוקי דזמרה או נשמת כל חי כדי להתפלל בצבור, נכון יותר שידלג נשמת כל חי, ולא ידלג פסוקי דזמרה, כיון שפסוקי דזמרה הוי תדיר, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם אף לדחות. ועוד, שאמירת נשמת בשבת אינו אלא ממנהג הגאונים. [ילקוט יוסף שבת כרך א עמוד שמט