Ce cours est dédié pour la Réfoua Chéléma de tous les malades du peuple d'Israel
הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
סימן מו – מהלכות ברכות השחר
א טוב ונכון אם יוכל האדם שלא לדבר דברים בטלים עם הקיצו, ותהיה תחילת דיבורו בעומדו משנתו במצוה, לברך ליוצר נשמתו, ברכות השחר וברכות התורה בתחלה, ואחר כך סדר התפלה. [ילקוט יוסף, ספר על הל’ ברכות התורה ופסוקי דזמרה, מהדורת תשס’ד, עמוד א
ב בברכת אלהי נשמה יש להפסיק מעט בין אלהי לנשמה, שלא ישמע שהנשמה היא אלוהיו. ואין לומר טהורה היא, רק טהורה, אתה בראתה וכו’. וכן המנהג. [שם, עמוד א
ג מנהגינו לומר בברכת המכין מצעדי ‘גָבר’ הגימ’ל בקמ’ץ. וכן מברכים שלא עשני’עָבֶד’ העי’ן בקמ’ץ. ויש נוהגים לברך בנוסח ‘אשר הכין מצעדי גבר’. אולם אין לנו לשנות מהמנהג, אלא יש להמשיך לברך המכין מצעדי גבר. [ילקוט יוסף, ספר על הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס’ד, עמוד א
ד בברכת שעשה לי כל ‘צרכי’ יש לומר הכ’ף בחיריק, וכ’ף דגושה. [שם, תשס’ד עמוד ב
ה בברכת המעביר חבלי שינה מנהגינו לומר בלשון יחיד, ‘מעיני ותנומה מעפעפי וכו’’. וכן בהמשך: שתרגילני בתורתך, ותדביקני וכו’, הכל בלשון יחיד. ומכל מקום מי שהורגל לומר ברכה זו בלשון רבים, המעביר חבלי שינה מעינינו ותנומה מעפעפינו, יש לו על מה שיסמוך. [שם עמוד ג
ו טעה והקדים ברכת זוקף כפופים לברכת מתיר אסורים, שוב לא יברך ברכת מתיר אסורים. ואף שיש חולקים על זה, מכל מקום ספק ברכות להקל. [ילקו’י, ספר הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס’ד עמו’ ד
ז טעה והקדים ברכת שלא עשני אשה קודם שבירך ברכת שלא עשני גוי, ושלא עשני עבד, אף על פי כן רשאי לברך לאחר מכן שלא עשני גוי ושלא עשני עבד, ויש לו על מה שיסמוך. [שם עמ’ י‘
ח יש לברך כל ברכות השחר אפילו באופן שלא נתחייב בהן כלל, כגון שלא שמע קול תרנגול, או שלא לבש מלבושיו, ולא חגר חגורתו, שהברכות הן על מנהגו של עולם. ואף על פי שאין זו דעתו של מרן השלחן ערוך, מכל מקום הואיל ופשט המנהג לברך, ספק ברכות להקל במקום מנהג לא אמרינן. ומה גם שכן דעת רבותינו המקובלים. [ילקו’י, ספר הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס’ד עמוד יא
ט לפיכך הניעור כל הלילה מברך כל ברכות השחר, מלבד ברכת ‘על נטילת ידים’, ו’אשר יצר’. ורק אם הוצרך לנקביו יברך אשר יצר, אבל נוטל ידיו בלי ברכה, שכבר פשט המנהג לברך בשחר כל ברכות השחר אף שלא נתחייב בהם. [ילקו’י, ספר על הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס’ד עמוד יג
י מי שדעתו ללכת לישון אחר חצות הלילה, אינו מברך ברכות השחר אחר חצות לילה, אלא מברך בבוקר בקומו משנתו, וכן המנהג. [ילקו’י, ספר על הל’ פסוקי דזמרה, מהדורת תשס’ד עמוד טו
יא מי שנשאר ער כל הלילה, צריך לברך ברכות התורה בעלות השחר [שהוא שעה ושתים עשרה דקות בשעות זמניות קודם זריחת השמש]. ולא יברך קודם עלות השחר, אלא ימתין עד שיעלה עמוד השחר. ואם היה עוסק בתורה, והגיע זמן עלות השחר, ראה להלן בסימן מז. [ילקו’י שם עמוד טו