סימן מז – מהלכות ברכות התורה

יט נשים שנסתפקו אם בירכו ברכות התורה, לכל הדעות אינן צריכות לברך ברכות התורה. [שם

כ מנהגינו לחתום בברכת התורה ‘על דברי תורה’. ומנהג האשכנזים לחתום ‘לעסוק בדברי תורה’. ואין לשנות מן המנהג. ומכל מקום בדיעבד אם טעו והחליפו הנוסח, אין צריך לחזור ולברך. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל’ פסד’ז, סי’ מז הערה כ. עמוד קג

כא בנוסח ברכות התורה צריך לומר ‘והערב נא ה’ אלוקינו את דברי תורתך בפינו, ובפיפיות עמך בית ישראל’. ויש מי שכתב שצריך לומר ובפי כל עמך ישראל, אך הנוסחא הנכונה היא כמנהגינו, לומר ובפיפיות עמך בית ישראל. [שארית יוסף ח’א עמ’ תעה. ילקו’י שם, סי’ מז הע’ כא. עמ’ קה

כב צריך לומר והערב נא עם וא’ו. ואם טעה ואמר הערב נא, יצא. ויש אומרים שאין לענות אמן אחר ברכת על דברי תורה, אלא אחר ברכת המלמד תורה לעמו ישראל. ויש חולקים ואומרים שיענה אמן אחר ברכת על דברי תורה. וכן עיקר, ואין לחוש בזה לספק. [ילקו’י שם סי’ מז הע’ כב. עמוד קה

כג מנהגינו לומר: ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו, וצאצאי עמך בית ישראל וכו’. [שארית יוסף ח’א עמוד תעה. ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל’ פסד’ז, סי’ מז הערה כג. עמוד קח

כד נוסח חתימת ברכת והערב נא הוא ‘המלמד תורה לעמו ישראל’. [ויש מהראשונים שכתבו שצריך לחתום ‘למדני חוקיך’ או ‘נותן התורה’. אך מנהגינו כאמור לחתום המלמד תורה לעמו ישראל]. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל’ פסד’ז, סי’ מז הערה כד. עמוד קח

כה מי ששכח לברך ברכות התורה, ונזכר אחר שחרית, לא יברך שוב ברכות התורה, שהרי יצא ידי חובתו בברכת אהבת עולם, ואפילו שלא כיון באהבת עולם לצאת ידי חובה. ואין ראוי לכוין בפירוש בברכת אהבת עולם שאינו יוצא בה ידי חובת ברכות התורה, [ומכוין שהברכה היא רק לברכות קריאת שמע]. ומיד לאחר החזרה טוב שילמד איזה דבר. [שארית יוסף חלק א’ עמוד תפב. ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל’ פסד’ז, סי’ מז הערה כה. עמוד קט

כו אם ישן שינת קבע ביום על מטתו, אינו מברך ברכות התורה, אפילו אם החליף בגדיו. ונכון שיברך ברכות התורה בהרהור בלבו. [שארית יוסף חלק א’ עמוד תעט. ילקו’י שם עמוד קיב

כז הישן שינת קבע בלילה על מטתו, וקם משינתו ללמוד תורה, בין שהתעורר קודם חצות הלילה, ובין שהתעורר אחר חצות, צריך לברך ברכות התורה קודם לימודו. ואין הבדל בזה בין שפשט מלבושיו קודם שישן, ובין שישן בבגדיו. וכל שישן על מטתו, אפילו ישן זמן מועט נחשבת שינת קבע, וצריך לברך ברכות התורה. [וראה להלן סעיף כט אם יפטור עצמו מברכות התורה בתפלת ערבית]. [שאר’י ח’א עמוד תעט. ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל’ פסד’ז, סי’ מז הערה כז

כח הישן בלילה שינת קבע על מטתו, וקם משינתו ללמוד תורה, ובירך ברכות התורה, ואחר כך חזר לישון בעוד לילה על מטתו, צריך לחזור ולברך ברכות התורה בבוקר, הואיל והפסיק בשינת קבע של לילה. אבל אם אחר שקם משינתו בלילה, ובירך ברכות התורה, חזר לישון רק לאחר שעלה עמוד השחר, כשיקום אינו צריך לחזור ולברך ברכות התורה, שהרי ישן שינת קבע ביום [אחר עמוד השחר] דלא הויא הפסק, ואינו מברך. [שארית יוסף ח’א עמ’ תפ. ילקו’י שם, סי’ מז הע’ כח

כט מי שלא התפלל ערבית, ונרדם בתחלת הלילה, וקם אפילו קודם חצות, יש מי שאומר שיכוין לצאת ידי חובת ברכות התורה בברכת אהבת עולם של ערבית, שהיא פוטרתו מברכות התורה, אף אם לא כיון לצאת בזה ידי חובת ברכות התורה, מכל מקום לא יברך אחר כך ברכות התורה. ויש אומרים שגם באופן שלא התפלל ערבית יכול לברך ברכות התורה, וכנזכר לעיל סעיף כו. וכן עיקר לדינא שיכול לברך ברכות התורה אף קודם ערבית. וכל שכן אם התפלל ערבית מבעוד יום, ואחר כך קם משינת קבע אפילו קודם חצות, שיברך ברכות התורה קודם שילמד. [שארית יוסף ח’א עמוד תפא. ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל’ פסד’ז, סי’ מז הערה כט