Ce cours est dédié à la mémoire de Bernard Hanoun Rephael Ben Zbida GUEDJ צזק״ל
סימן קלב – אמירת אשרי ובא לציון, והמשך התפלה
יא מנהגינו לומר תתקבל צלותנא ובעותנא עם צלותיהון ובעותיהון דכל בית ישראל. [כדי לכלול את עצמינו עם כלל ישראל]. והנוהגים לומר תתקבל צלותיהון ובעותיהון דכל בית ישראל, יש להם על מה שיסמוכו. ונכון יותר לומר »קדם אבונא דבשמיא » ולדלג תיבת וארעא. [ילקוט יוסף, תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה יא, עמוד תמח
יב אם היו עשרה והתחיל השליח צבור לומר את החזרה, ויצאו מקצתן, ימשיך לומר את החזרה כולה אפילו שאין שם מנין. ואפילו אם יצאו מקצתן קודם הקדושה, ימשיך באמירת החזרה והקדושה. אבל קדיש תתקבל אינו אומר. [ולדעת הרמ »א יש להם לומר גם קדיש תתקבל]. והוא שישאר רוב מנין. ומכל מקום עבירה היא לצאת, ועליהם נאמר ועוזבי ה’ יכלו אבל אם נשארו עשרה מותר לצאת. ואם יצאו מקצת מהעשרה אחר שהתחילו יוצר, לא יאמרו חזרה. [שארית יוסף חלק ב סימן סט. ילקוט יוסף, תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה יב, עמוד תמח
יג אומרים שיר של יום, ויש שנהגו לומר »היום יום אחד בשבת קודש » ויש שאומרים »היום יום אחד בשבת » בלי תיבת קודש. ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. ויש נוהגים שבימים שיש בהם מזמור מיוחד לאותם ימים, כגון בראש חודש [שנוהגים לומר מזמור »ברכי נפשי »], ובחנוכה [שנוהגים לומר »מזמור שיר חנוכת הבית »], ובפורים [שנוהגים לומר מזמור »למנצח על איילת השחר »], וכיוצא בזה, לומר גם »שיר של יום », וגם המזמור המיוחד לאותו היום. ואומרים »שיר של יום » קודם המזמור המיוחד לאותו היום, שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. [אלא שקודם »שיר של יום » אין אומרים את התיבות: »השיר שהיו הלוים אומרים על הדוכן »]. ויש נוהגים שלא לומר »שיר של יום » בימים אלו כלל, ואומרים במקומו את המזמור המיוחד לאותו היום. ובכל מקום יעשו כמנהגם. וטוב יותר שיאמרו גם את המזמור השייך לאותו יום, ואחר כך יאמר המזמור השייך לחנוכה ולפורים. וביום שיש בו מוסף, אומרים מזמור של היום קודם מוסף. [ילקוט יוסף, תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה יג, עמוד תמט
יד יש לומר בכל יום פטום הקטורת, שחרית ומנחה, ואומרים תחלה אין כאלהינו וכו’. וכתב הט »ז, שאמירת אין כאלהינו וכו’ מועילה להשלים מאה ברכות בכל יום. [היכא שאי אפשר לו להשלים בברכות ממש]. ויש שכתבו ליזהר לומר פטום הקטורת דוקא מתוך הכתב, ולא בעל פה, משום שהאמירה במקום הקטרת קטורת, וחיישינן שמא ידלג אחד מהסממנים, ואמרינן שהוא חייב מיתה אם חיסר אחת מכל סממניה. ומכל מקום אין זה לעיכובא. [שארית יוסף חלק ג עמוד רמג. ילקוט יוסף, תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה יד עמוד תנב
טו יש נוהגים לכתוב פרשת פיטום הקטורת והברייתא שלה על קלף או גויל בכתב אשורי, כמו בספר תורה, וקוראים בה בכל יום, והיא סגולה לפרנסה. אולם כבר נתבאר לעיל [סימן א’] דלכתחלה אין ראוי לעשות כן. ורק אם בדיעבד שכבר כתבו זאת על קלף, מותר לקרוא בזה. [ילקוט יוסף, תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה ט עמוד ו תנח
טז אחר פטום הקטורת אומרים תנא דבי אליהו תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וכו’. ויש ליזהר שכל אחד יאמר זאת, ולא יסמוך על השליח צבור האומרו. [ילקוט יוסף, תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה טז עמוד תנח
יז בסיום התפלה אומרים »עלינו לשבח » וכו’ מעומד, ויש ליזהר לאומרו בכוונה. [שארית יוסף חלק ג’ עמוד רמד. ילקוט יוסף, תשס »ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה יז עמוד תנח